זביידי נ' פלאפון תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטות הרשמת (הגב' ברלינר- לוי מיכל) מיום 8.6.14 בתיק הוצאה לפועל מס' 02-06373-14-4 במסגרתה התקבלה בקשת המבקשת להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים. נקבעה הפקדת תשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪. כן נקבע צו תשלומים חודשי בסך של 600 ₪ בתי האיחוד אשר יפתח, לכשיפתח למבקשת.

ביום 8.6.14 הגיש המבקשת בקשה להכריז עליו כחייבת מוגבלת באמצעים והציעה לשלם תשלום חודשי בסך של 150 ₪.

בהחלטתה מיום 8.6.14, ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שבפני התקבלה כאמור בקשת המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים. נקבע למבקשת תשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪ שישולם תוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לצורך פתיחת תיק האיחוד וכן נקבע למבקשת צו תשלומים חודשי בסך 600 ₪, החל מיום 20.7.14 ובכל 20 לחודש שאחריו, בתיק האיחוד שיפתח, לכשיפתח. בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: כנגד המבקשת תלויים ועומדים 6 תיקי הוצאה לפועל בסכום חוב כולל של 36,393 ₪. המבקשת ילידת 1974, גרושה ואם ל 5 ילדים 3 מהם קטינים. המבקשת אינה עובדת. הכנסת משק ביתה המוצהרת של המבקשת בסך כולל של 3,910₪ לחודש ומקורה בהבטחת הכנסה מהמל"ל - 1000 ₪, קצבת ילדים - 140 ₪, מזונות - 1700 ₪, סיוע בדיור ממשרד השיכון- 1,070 ₪. הוצאות משק ביתה המוצהרות הסך של 3,800 ₪ לחודש וכוללות: שכר דירה- 1400 ₪, חשמל, מים ארנונה וגז- 800 ₪, טלפון – 100 ₪, כלכלה- 1800 ₪. אין בבעלותה של המבקשת רכב פרטי או דירת מגורים. המבקשת מנהלת חשבון בבנק מרכנתיל. המבקשת טענה כי ארבעה מילדיה גרים עם האב וכי מצבה הנפשי קשה. בפרק המסקנות קבעה הרשמת הנכבדה כי לא הובהרה כל סיבה בשלה המבקשת אינה עובדת וממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה. מעיון בתדפיס התנועות בחשבון עולה כי הכנסות המבקשת המוצהרות מופקדות לחשבון. טענות המבקשת באשר להוצאות כלכלה וטלפון לא נתמכו באסמכתאות. כן נקבע כי מיום מסירת האזהרה למבקשת ועד למועד הגשת הבקשה לא שילמה המבקשת מאום ע"ח החוב עובדה שניתן לה ביטוי בעת קביעת סכום התשלום הראשוני המהווה תנאי לפתיחת תיק האיחוד והמהווה תשלום חלקי ביותר על חשבון פיגורים שנצברו בתיק. צוין כי לאור נתוניה של המבקשת עליה לעשות הכל על מנת להגדיל הכנסותיה החודשיות.

בבקשה שבפני מציינת המבקשת כי זו הפעם הראשונה שהיא מגישה בקשה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים ולמתן צו תשלומים. לטענתה החלטת הרשמת היא בגדר מחסום בפניה, כאשר נמנעה ממנה ההזדמנות לחקירת יכולת בפני הרשמת ולקביעת צו תשלומים בהתאם ליכולתה הכלכלית. המבקשת מציינת כי ימים ספורים עובר למתן ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שבפני, הוצא כנגדה צו הבאה והיא התייצבה בפני כב' הרשמת ברטהולץ בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, נחקה על יד הרשמת ונקבע צו תשלומים חודשי בסך של 200 ₪ בתיק פרטני מס' 02-40369-12-1, כאשר לטענתה חקירת היכולת התבססה על סמך אותן העובדות ואותם המסמכים. לטענתה לאור מצבה, התשלום הראשוני וצו התשלומים שנקבעו לה מוגזמים ואין ביכולתה לעמוד בהם. לטענתה הדבר יגרום לפגיעה ממשית במשפחתה. המבקשת טוענת כי שגתה הרשמת כאשר קבעה בהחלטה שעליה לצמצם בהוצאות הבית, שכן הוצאותיה נמוכות. לטענתה, הרשמת לא לקחה בחשבון את מצבה המשפחתי בהיותה גרושה ואם לילדים קטינים. על כן טוענת המבקשת כי יש לבטל את התשלום הראשוני שנקבע לה ואת צו התשלומים להעמיד על סך של 150 ₪.

דיון:

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

תחילה לעניין מועד הגשת בקשת רשות הערעור.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.

המבקשת לא ציינה מועד קבלת ההחלטה במענה וההנחה הינה כי מאחר והיא יוזמת הבקשה התעניינה וקיבלה את ההחלטה בסמוך למועד נתינתה.

אם כך בענייננו, המועד להגשת בקשת הערעור ביחס להחלטה מיום 8.6.14 חלף.

אף לגופו של עניין יש לדחות את הבקשה.

באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי ההחלטה סבירה ואין כל מקום להתערב בה.

בבקשה אשר בפני אין כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת הנכבדה עובר למתן החלטתה בעניינה של המבקשת. אף במסגרת הבקשה שפני, ועל אף שהדבר צוין במפורש בהחלטת הרשמת הנכבדה, לא צרפה המבקשת אסמכתאות באשר להוצאותיה בגין כלכלה וטלפון. כמו כן,לא הוכחה כל מניעה מצד המבקשת בשלה היא אינה משתלבת בשוק העבודה וממצה את פוטנציאל השתכרותה. לאור גילה של המבקשת והעובדה כי לא הוצגה בפני כל אסמכתא אשר תעיד על מניעה רפואית או אחרת מצידה של המבקשת לצאת ולעבוד, עליה לעשות הכל על מנת למצות את פוטנציאל ההשתכרות הגלום בה ולפעול להגדלת הכנסתה החודשית, כפי שציינה הרשמת בהחלטתה.

כן יש לתת משקל להתנהלות המבקשת במסגרת תיקי ההוצאה לפועל. כפי שציינה הרשמת הנכבדה בהחלטתה, מיום מסירת האזהרה בתיק ועד למועד הגשת הבקשה לא שילמה המבקשת מאום על חשבון החוב. לעובדה זו יש לתת ביטוי בעת קביעת סכום התשלום הראשוני המהווה תנאי לפתיחת תיק האיחוד והמהווה תשלום חלקי ביותר על חשבון פיגורים שנצברו בתיק, כפי שציינה הרשמת הנכבדה בהחלטתה . יתרה מכך, בהתנהלותה זו של המבקשת יש בכדי להעיד על רצינות כוונותיה לפרוע חובותיה אף בעתיד. בנסיבות אלו לאור גובה החובות בתיק ההוצאה לפועל והתנהלות המבקשת, הן התשלום הראשוני והן צו התשלומים החודשי שנקבעו לה, סבירים.

באשר לטענת המבקשת כי היה על הרשמת לזמנה לחקירת יכולת. טענה זו אינה יכולה לעמוד למבקשת וזו מופנית להוראותיה של תקנה 12א(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם 1979, לפיה אין רשם ההוצאה לפועל מחויב ליתן החלטתו לאחר ביצוע חקירה פרונטלית לחייב וכי עליו ליתן ההחלטה על יסוד העיון בבקשת החייב ובמסמכים הנלווים לה , אלא אם כן ראה סיבה להזמין את החייב לחקירת יכולת בפניו או לבקשת זוכה. משכך , אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת הנכבדה אשר לא מצאה כי יש מקום לזמן המבקשת בפניה לחקירה והחליטה על בסיס בקשת המבקשת והמסמכים אשר צורפו לעיונה.